והפעם בצורה כתובה;
העניין הוא שכל עוד לא אמרת לך משהו אתה נמצא בעמדת מפתח שלא החלטת לגבי דבר מה, ולרוב מתגנב בחוסר תשומת לב מחשבה שמכוונת בשונה מהרצון, כמו אני לא רוצה לעשן ובאה מחשבה להדליק סיגריה, עכשיו יש עניין בלסרב בצורה שקטה כדי להימנע מהקונפליקט שגורר בדרכ את עישון הסיגריה, במקום להיכנס להאם להדליק או לא; אפשר פשוט לתת לזה מקום ולא לנהל דו שיח, מה שמאפשר לא להחזיק עמדה שונה מהעמדה של הרצון התמים, כי הרצון התמים לא צריך שכנוע מחשבתי, הרצון התמים הוא ידיעה שקטה של מה אני רוצה שמכוונת. מה שיוצר מורכבויות הוא החלק החושב שיכול למצוא חצאי הצדקות בהסתכלות שלא מתייחסת לכלל הסיבות של הרצון הפשוט כי לדוגמא אדם שלא רוצה לעשן סיגריות ועדיין מעשן יש לו סיבות טובות למה הוא לא רוצה לעשן אבל ברגע שמגיעה מחשבה לעשן הוא לא לוקח אותן בחשבון בהליך החשיבה וזה מאפשר ונותן לגיטימציה מאיזו שהיא סיבה חלקית ללמה כן לעשן.
לכן אם יש מטרה פשוטה וידועה ויש רצון להקל על תהליך התמיכה בה, זה לא חייב להיות באופן מחשבתי כי באמת במחשבה כבר ידוע למה אתה רוצה לדוגמא להפסיק ובמקום להיכנס לקונפליקט אפשר לתת מקום למחשבה של הדחף הרגעי בצורה שקטה
מה שמאפשר גם לא להיכנס לקונפליקט וגם להמשיך ללכת עם הרצון הפשוט.
